הלכה: אַדְמוֹן אָמַר שִׁבְעָה כול'. כַּמָּה הֵן נְכָסִים מְרוּבִּין. רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ לְאֵילּוּ וּלְאֵילּוּ. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וָמַר. זוֹ דִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִבִּי. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּבָּגוּרוּ אוֹ עַד שֶׁיִּנָּֽשְׂאוּ. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַתְּ מַה שָׁמַעְתָּ מִן רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן. נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מִן מִילֵּיהוֹן. נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה שָׁם מָזוֹן יֹב̇ חוֹדֶשׁ וְנִתְמָעֵטוּ הַנְּכָסִים. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַיְּתוֹמִין לִהְיוֹת אוֹכְלִין בְּהֵיתֵר אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁתִּיכְלֶה פְרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
היה שם. כדי מזון לאלו ולאלו י''ב חדש ונתמעטו הנכסים שנתקלקלו או שהוקירו מזונות מהו:
נפרש מיליהון דרבנין. והיינו נתן בר הושעיא ור' יוחנן דלקמן ונלמוד דבריהן מדבריהן כלומר ממה ששמענו ששאל נתן לר' יוחנן ומה שהשיב לו נלמוד מהן דסברי כדי מזון י''ב חדש נכסים מרובין הן:
את מה שמעת מר' יוחנן. מה שמעת מר' יוחנן בדבר הזה:
עד שיבגרו. אם יש שם כ''כ כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו הבנות או עד שינשאו שאז אין להם מזונות נכסים מרובין הן ואי ליכא לאלו ולאלו עד שיבגרו היינו נכסים מועטין ומוציאין מזונות להבנות עד שיבגרו והשאר לבנים וכשיוציאו השאר בהוצאת המזונות ישאלו על הפתחים והכי מסיק לה בבבלי ריש פ' מי שמת:
גמ' לאילו ולאילו. לבנים ולבנות:
מכיון שהתחילו היתומין. בשעת מיתה להיות אוכלין בהיתר זכו בהן ואוכלין והולכין:
משנה: 69b אַדְמוֹן אָמַר שִׁבְעָה. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יוֹרְשִׁים וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. נְכָסִים מוּעָטִים הַבָּנוֹת יִזּוֹנוֹת וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר. בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
בשביל שאני זכר הפסדתי. כלומר בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובים הפסדתי בנכסים מועטין:
מתני' נכסים מרובין. מפרש בגמרא:
מֵאֵימָתַי שָׁמִין לָהֶן. רִבִּי מָנָא אָמַר. שָׁמִין לָהֶן בַּסּוֹף. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין לֹא שָֽׁמְעִין לָךְ. דְּנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה שָׁם מָזוֹן יֹב̇ חוֹדֶשׁ וְנִתְמָעֵטוּ הַנְּכָסִים. אָמַר לֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַיְּתוֹמִין לִהְיוֹת אוֹכְלִין בְּהֵיתֵר אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁתִּיכְלֶה פְרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה. אֶלָּא מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שָׁמִין לָהֶן. רַב חִסְדַּאי בָּעֵי. הָיָה שָׁם מָזוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְהוֹקִירוּ הַנְּכָסִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עָֽמְדוּ הַיְּתוֹמִין וּמָֽכְרוּ שֶׁלָּהֶן מָֽכְרוּ. וָכָא הוֹקִירוּ שֶׁלָּהֶן הוֹקִירוּ. לֹא הָיָה שָׁם מָזוֹן יֹב̇ חוֹדֶשׁ מָהוּ שֶׁיֹּאמְרוּ בָנִים לְבָנוֹת. טְלוּ אֶת שֶׁלָּכֶם וּצְאוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָהוּ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין אוֹמְרִין לָהֶן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם אָֽמְרוּ הַיְתוֹמִין. הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין עַל נִיכְסֵי אָבִינוּ יוֹתֵר דֵינָר. כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְתוּבַּת אִמָּן. אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
מהדא מתניתא אמרה שאין אומרים להן. ממתני' דתנן לעיל פ' מי שהיה נשוי' גבי כתובת בנין דכרין דאין נוהגת אלא ביש שם מותר דינר על שתי הכתובות ואם אמרו היתומים אנחנו מעלין כו' אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בב''ד ואם אין שם מותר חולקין בשוה וה''נ אין שומעין להן במה שהן אומרים אנחנו מעלין את הנכסי' והרי לכם כפי המגיע וצאו אלא שמין את הנכסים בב''ד ואם אין שם כדי מזון י''ב חדש כולן לבנות:
לא היה שם מזון י''ב חדש. ודין הוא שיזונו הבנות מהן מהו שיאמרו בנים לבנות טלו את שלכם וצאו כלומר הרי לכם מעות כדי שתזונו מהן כפי הנכסים שזכיתם אתם וצאו מהן ואנחנו נירש אותן שבעינינו הן שוין הרבה:
וכא. וה''נ לענין שאם הוקירו שלהן הוקירו וזכו בהן היורשין:
עמדו היתומים ומכרו. בנכסים מועטין שלהן מכרו אלמא דיש בהן תפיסת יד וברשותן קיימי שאם מכרו מכירתן מכירה:
לא היה שם מזון י''ב חדש. בשעת מיתה והוקירו הנכסים ונתרבו אח''כ מהו מי אמרינן דאסתלקו להן יורשין כיון דמועטין היו או דילמא ברשות היורשין אייקור:
מיליהון דרבנין לא שמעין לך. וכי לא שמעת דברי רבנן אלו דנתן בר הושעיא שאל לר' יוחנן והשיב לו מכיון שהתחילו להיות אוכלין בהיתר הולכין ואוכלין אלא משעה ראשונה שמין להן כלומר שמע מינה דאין שמין להן אלא משעה ראשונה דהכל הולך אחר שעת מיתה:
בסוף. אחר שעת חלוקה אנו הולכין:
מאימתי שמין להן. הנכסים בשעת מיתה או בשעת חלוקה:
הלכה: הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן כול'. מַתְנִיתָא בְשֶׁטּוֹעֲנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִשְׂעוֹרִים. אֲבָל אִם טְעָנוֹ שְׁנֵי מִינִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתניתא כו'. גירסת הדפוס בכאן משובשת ומוטעית היא וכן בשבועות משובשת במקצת והעיקר כמו שהגהתי בפנים וריש האי סוגיא אמתני' דהתם קאי כדאיתא בפרק שבועת הדיינין דתנן שם טענו חטים והודה לו בשעורים פטור ורבן גמליאל מחייב וקאמר הש''ס מתני' דפליגי רבנן בשטענו חטים והודה לו בשעורים דסברי אין ההודאה ממין הטענה:
אבל אם טענו שני מינין. שטענו חטים ושעורים והודה לו באחד מהן ד''ה חייב דהוי הודאה ממין הטענה:
משנה: הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן וְהוֹדָה בְקַנְקַנִּים אַדְמוֹן אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוֹדָה בְמִקְצַת הַטַּעֲנָה יִשָּׁבֵעַ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין זוֹ הוֹדָאָה מִמִּין הַטַעֲנָה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' והודה לו בקנקנים. ריקים בלא שמן וכגון שטענו חבירו עשרה כדי שמן יש לי אצלך:
אדמון אומר. יש במשמעות טענה זו שמן וכדים וכשהודה לו בכדים ריקים הויא הודאה במקצת וחייב שבועה:
וחכמים אומרים. אין במשמעות טענה זו אלא שמן בלבד שיעור י' כדים וכשהודה לו בכדים רקים מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ואין כאן הודאה במקצת הטענה ואינו חייב שבועה והלכה כאדמון:
רַב זְעִירָא רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב זְעִירָא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן אֵין הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן. הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.
וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יִשְׁעֲנוּ. מָאן דְּאָמַר יִשְׁעֲנוּ. וְהִשָּׁעֲנוּ עַל הָעֵץ. מָאן דְּאָמַר. יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָֽרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
והבנים ישאלו אית תניי תני ישענו. ומלשון והשענו תחת העץ הוא שהם נשענים על אחרים:
ומ''ד ישאלו. מלשון ושאלו ודרשו שהן שואלין ומבקשין על הפתחים:
כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. חוּץ מִכְּתוּבָּתָהּ חוּץ מִקְּבוּרָתָהּ חוּץ מִמִּלְוֶה בְעֵדִים חוּץ מִמִּלְוֶה בִשְׁטָר. חוּץ מִפַּרְנָסַת בָּנוֹת. מָאן דְּאָמַר. גּוֹבִין פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִים. פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין גּוֹבִין פַּרְנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִים. אֵין פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַלְמָנָה וּבָנִים שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. אַלְמָנָה וּבָנוֹת שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת. אֵין אַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנִים וְאֵין אַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה שָׁם מָזוֹן יֹב̇ חוֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה לָזוּן. הָדָא הִיא. 70a פְּעָמִים שֶׁאַלְמָנָה דוֹחָה אֶת הַבָּנִים עַל יְדֵי הַבָּנוֹת. כְּשֵׁם שֶׁהִיא דוֹחָה אֶת הַבָּנִים עַל יְדֵי הַבָּנוֹת כֶּן תִּדְחֶה אוֹתָן עַל יְדֵי הַבָּנִים. רְאוּיָה הִיא לִתְבוֹעַ כְּתוּבָּתָהּ וּלְאַבֵּד מְזוֹנוֹתֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
ופריך כשם כו' כך תדחה אלמנה לבנים גרסינן וכן הוא בב''ב. כלומר אפילו אין כאן אלא בנים תדחה אותן דמאי שנא:
ראויה היא. ומשני דמשום הכי אינה דוחה הבנים לבדן דראויה היא לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה כלומר שאין יפוי כח כ''כ במזונותיה שהרי היא ראויה לאבדן כשתתבע כתובה ולא אתייא תקנת מזונות האלמנה ועקרה כח ירושה דאורייתא של הבנים והילכך אינה דוחה הבנים לבדן אבל כשיש כאן אלמנה ובנים ובנות הואיל דבלאו הכי ברשות הבנות הן ואינן באות אלא בתקנת חכמים וא''כ כשהאלמנה מוציאה מהן אין כאן עקירה לירושה דאורייתא דהא בלא זה אינם ברשות הבנים שהן יורשין מן התורה:
הדא היא פעמים כו'. כלומר דלעולם אלמנה אינה דוחה את הבנים לבדן אלא דבכה''ג מצינו לפעמים שדוחה אותן ע''י הבנות שאם היו כאן אלמנה ובנים ובנות דוחה היא אותן ואלמנה קודמת וניזונת מהן ועי''כ יתמעטו הנכסים וידחו הבנים והיינו דקאמר דוחה את הבנים ע''י הבנות שעמם דאי לאו הבנות לא היתה דוחה לבנים כדמפרש טעמא לקמיה ועכ''פ ש''מ מהכא דמזונות אלמנה קודמת וממעטת בנכסים:
נשמעינה מן הדא. דקתני בתוספתא אלמנה ובנים. ואין כאן בנות שניהן ניזונין בשוה וכן אלמנה ובנות שאין אלמנה דוחה את הבנים ולא את הבנות:
ה''ג היך עבידא היה שם מזון י''ב חדש ואלמנה לזון נשמעינה כו' ומוחלפת הגי' היא וכן משמע מהאי תלמודא בב''ב אלא דשם הגי' מוטעית ומבולבלת ביותר. כלומר דבעי הש''ס היך עבידא בכה''ג שיש שם מזון לאלו ולאלו י''ב חדש ואלמנה לזון מהו שתהא מזונות האלמנה קודמת וממעטת בנכסים:
חוץ מפרנסת בנות. בעיא היא אם אמרינן דפרנסת בנות לעישור נכסים ממעטת ופשיט לה דתליא בפלוגתא דפליגי אם פרנסת בנות גובין ממשועבדין כדאמרי' בריש מי שהיה נשוי ושם ציינתי ולמ''ד גובין פרנסת בנות. קודמת לכתובה ואם כתובה ממעטת כ''ש דפרנסה ממעטת ולמ''ד אין גובין אין פרנסת בנות קודמת כדאמרי' התם ה''נ אינה ממעטת:
כמה דאת אמר חוץ מכתובתה. כלומר דזה ודאי כמו שכתובה ממעטת בנכסים דצריך שיהו נכסים מרובין חוץ מכתובת אשה וכן נמי חוץ מקבורה דמי קבורתו נמי ממעטת וכן חוץ מב''ח בין בע''פ בין בשטר דכל אלו ממעטין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source